אודות המערכת המשפטית

פעילותו של ענף הכדורגל בישראל מוסדרת בקובץ תקנונים הקובעים, כ"א בתחומו, את "כללי המשחק" המחייבים את כלל הקבוצות החברות בהתאחדות. כך, למשל, מסדיר תקנון האליפות את משחקי הליגות השונות, תקנון בקרת התקציבים, הקמת הרשות לבקרת תקציבים, הכללים על פיהן פועלת הרשות, וכך הלאה.

הנהלת ההתאחדות היא הגוף המוסמך להתקין את תקנוני ההתאחדות (למעט תקנון היסוד ותקנון ביה"ד העליון, שהתקנתם בסמכות האסיפה הכללית. תקנון היסוד קובע כי תקנוני פיפ"א (ההתאחדות העולמית לכדורגל) ואופ"א (ההתאחדות האירופאית לכדורגל) חלים ומחייבים את ההתאחדות, הקבוצות וכל הפועלים במסגרתן.

תקנון היסוד, תקנון ביה"ד העליון ותקנון המשמעת מסדירים את הקמתה ואת היקף פעילותה וסמכויותיה של המערכת המשפטית של ההתאחדות, קרי, ביה"ד העליון וביה"ד המשמעתי. כמו כן מוסדרים פעילותם וסמכויותיהם של המוסד לבוררות ושל המוסד למעמד השחקן בתקנון המוסד לבוררות ובתקנון הרישום.

דייני ביה"ד והבוררים פוסקים לפי מיטב שיקוליהם, הכרתם ומצפונם השיפוטי ועל פי תקנוני ההתאחדות.

תקנוני ההתאחדות חלים ומחייבים את קבוצות הכדורגל ואת הפועלים במסגרותיהן - שחקנים, מאמנים וממלאי תפקידים וכן את שופטי הכדורגל והסוכנים המורשים, וכל אלה כפופים גם להחלטות המוסדות השיפוטיים הנ"ל. המערכות התקנוניות והשיפוטיות פועלות מאז הקמת ההתאחדות מכוח הסמכות שהוענקה להתאחדות על ידי פיפ"א.

משנחקק חוק הספורט בשנת 1988, נקבעו במסגרתו הוראות בדבר סמכות ההתאחדויות והאיגודים להתקין תקנונים אשר יסדירו את הניהול התקין של הענף שהם מרכזים ויחייבו את אגודות הספורט, הספורטאים ובעלי התפקידים באותו ענף (סעיף 10 לחוק) ובדבר הסמכות הבלעדית של מוסדות השיפוט הפנימיים אשר נקבעו בתקנוני ההתאחדות לדון ולהחליט בעניינים הקשורים לפעילות במסגרת ההתאחדות (סעיף 11 לחוק). המערכות התקנונית והשיפוטית מהוות, כאמור, את התשתית לפעילותה של ההתאחדות ומהן שואבת ההתאחדות את סמכויותיה לניהול ותפעול ענף הכדורגל בישראל.

נשיאות בית הדין העליון

נשיאות בית הדין העליון היא הגוף העליון בתוך מליאת ביה"ד העליון ולכן הוקנו לה סמכויות ביצועיות נרחבות ביותר כגון: דיון בבקשות רשות ערעור, הארכת מועדי ערעור, דיון והחלטה בבקשות חנינה, מינוי וקביעת חברי המוסד לבוררות והרכבם, כמו גם מתן סעדים זמניים וכו'.
למידע נוסף

בית הדין העליון

ביה"ד העליון ניצב בראש המערכת השיפוטית של ההתאחדות ומהווה ערכאה שיפוטית עליונה. 13 חברי ביה"ד העליון, נבחרים בהתאם לתקנון היסוד לכהונה על ידי האסיפה הכללית של ההתאחדות. בראש ביה"ד העליון עומדת נשיאות המונה 3 חברים, הנבחרים ע"י מליאת בית הדין מקרב חבריו.

למידע נוסף

בית הדין המשמעתי


ביה"ד המשמעתי הינו המוסד השיפוטי הפעיל והדינמי ביותר מבין מוסדות השיפוט של ההתאחדות לכדורגל - מתכנס מדי שבוע (בד"כ בימי רביעי) בכדי לדון בעשרות הדיונים המשמעתיים המונחים בפניו, מקבל החלטות ומפרסמן בד"כ באותו היום.
 
למידע נוסף

המוסד לבוררות

המוסד לבוררות הנו מוסד ממוסדות השיפוט של ההתאחדות לכדורגל בישראל, מוסד זה נוסד בשנת 1988 בכדי לתת פתרון לסכסוכים ומחלוקות בעלי אופי אזרחי-כספי בקרב ציבור הכדורגלנים הקבוצות והסובבים אותם, כמצוות המחוקק בחוק הספורט.
למידע נוסף

המוסד למעמד השחקן

המוסד למעמד השחקן הוא "מעין" מוסד שיפוטי שהוקם בשנת 2000 ותפקידו לקבוע את סכום הפיצוי המגיע לקבוצה המחזיקה בזכויות של כרטיס שחקן עבור העברתו לקבוצה אחרת ומטרתו העיקרית למנוע דרישה מוגזמת והפקעת מחירים של קבוצות עבור העברת שחקנים.
למידע נוסף

ועדת החנינות

ועדת החנינות, מורכבת מחברי נשיאות בית הדין העליון ומוסמכת לדון בבקשות חנינה של פרט או קבוצה המוגשות לה והכל בהתאם לתקנון ביה"ד העליון.
למידע נוסף

יועץ משפטי

היועץ המשפטי מעניק ייעוץ משפטי להנהלה ולמזכירות, מייצג את ההתאחדות בבתי המשפט, אחראי על ריכוז התיקונים בתקנוני ההתאחדות, חוות דעת לועדת החנינות, קבלת דיווח מחברת החקירות המועסקת על ידי ההתאחדות והחלטה בנוגע להעברת החומר לוועדת חקירה ו/או למשטרה.
למידע נוסף

תובע ההתאחדות

תובע ההתאחדות לכדורגל מופקד על מערכת התביעה המשמעתית של ההתאחדות, לו הסמכות הבלעדית לקבוע אם ואת מי יש להעמיד לדין בפני ביה"ד המשמעתי. כמו כן, מופיע התובע כבא כוח ההתאחדות בפני ביה"ד העליון בערעורים על החלטות ביה"ד המשמעתי ובערעורים אחרים.
למידע נוסף